רבי אשר אנשיל ב"ר ברוך עוזרש (~ה'תמ"ה, 1685 – י"ט שבט ה'תקכ"ה, 10 בפברואר 1765) היה דיין בפראג, חבר בית הדין בראשותו של ה'נודע ביהודה'. ורב בית הכנסת דק"ק 'פינחס' בפראג.
[יתכן ומסתבר שהוא מזרע 'האלוף המרומם מו"ה ברוך בן אנשיל עוזרש שהיה רב אב"ד במדינת מעהרין ובק"ק קעלין וכמה שנים דמ"ש פה ק"ק פראג ובק"ק קראקא' שנפטר בו' חשון ה'שס"ה. או מזרע 'האלוף המרומם החסיד והעניו מהר"ר ברוך בר אשר ז"ל נקרא אנשל עוזרש. תלמידים הרביץ' שנפטר שם בז' חשון ה'שצ"ד].
למד אצל רבי יהונתן אייבשיץ. נשא לאשה את שיני (נפטרה באלול ה'תקי"ח, 1758) בת הרב הגדול מו' ליב סלטקיש אב"ד לונטשיץ. התמנה כחבר בית הדין מ"ש [-מורה שוה] דק"ק פראג ולפני פטירתו היה לאב"ד מ"ש.
מדברי תורתו נזכרים בשו"ת נודע ביהודה קמא אבן העזר סימן מב. כן נדפס פסק דין בית הדין ועליו חתימתו בקובץ שומר ציון הנאמן, גליון עה (דף קנ עמוד ב).
בנו ר' פייבל עוזרש מגבאי הח"ק דק"ק פראג. בתו מרים (אשת ר' שלמה ליעבען) הייתה בעצמה אף היא גבאית ח"ק דנשים צדקניות. (בעלה ואחיו וחברים נוספים פרשו מבית הכנסת הידוע 'קלויזן' בפראג כשהתקבלו בו כמה משינויי הרפורמה. בנה היה רבי מיכאל דוד ליעבען נשיא וראש הח"ק בפראג במשך ארבעים שנה עד לפטירתו בג' אלול ה'תרצ"א.
עליו
והחסיד הרב מו"ה אנשיל עוזרש זצ"ל היה לנו לדוגמא והוא היה ממש צנצנת המן שמעולם לא הלך לבקש פרנסתו מזולתו ואף שהיה לפעמים מחוסר לחם לא זז ממקומו יושב ושונה.
– הראיתם אותו בבית נגיד וקצין או השמעתם שעשה איזה תחבולה שיבוא אליו קצין אחד?
ואפי' בעת צרה ובעת שהיה העיר במצור לא מש מאהלו ולא פסק פומיה מגירסא ולא דאג כלל על פרנסתו. והקב"ה פרנס אותו תמיד ומלא שנותיו בגבורות שמונים שנה בלי שום ביטול תורה כלל.
אפי' בשעת מותו נתקיים בו אדם כי ימות באוהל והוא היה לעינינו מוסר גדול דוגמת צנצנת המן. ועכשיו נגנז צנצנת המן בימינו.
והנה ידעתי כי על מיתת הרב מו"ה אנשיל עוזרש זצ"ל בודאי תתעוררו כולכם מאוד כי היה מבני עירנו ואנחנו כולנו ידענו מגודל צדקתו וחסידותו וההפסד הוא לעינינו….
[אהבת ציון, דרוש ו]
איך לא נירא אנחנו יתמי דיתמי שהיו זכיות של הרב ר' אנשיל עוזרש זצ"ל שאבדנו בשנה זו שהיו זכיותיו יותר מכל קהלתינו, ומי יכריע עונות שלנו…
והנה מורי ורבותי לא לדרשה קאתינא רק לבאר דברי מוסר היוצא מדברינו אלה שגם בדורינו יש כמה תלמידי חכמים אשר הם מבלים כל ימי חייהם בצער ודוחק גדול ואין אדם משגיח עליהם ואינם חסים על כבודן רק אחר מותם הם בוכים ומספידים עליה כמו שנודע לכל שבמיתת הרב מ"ו אנשיל עוזרש ז"ל התעוררו העם בכי והספד רב ובחייו היה לו דוחק גדול כנודע לבני קהילתינו. ובלי ספק שמרוב דוחקו נטלו ממנו כל הכחות וקרבה מיתתו והלא יותר טוב הי' לרחם עליו ועל לומדי תורה העניים בחייהם שלא תצטרכו לבכות עליהם במיתתן בכו עליהם בחייהם, הש"י יאריך ימיהם, שגם עתה המה חשובים כמתים כי עני חשוב כמת ותרחמו ותחמלו עליהם.
[אור לישרים, דרוש ג-ה]
הרב ר' אשר אנשיל עוזרש. דיין בפראג (בית יהונתן), חתום על החרם שם בשנת תפ"ו, (ראה לעיל ח"א פרק א'), עוד חתום שם על המכתב מחכמי פראג ביום ד י"ג למב"י תקי"ב (בספר לוחות עדות). ועוד חתום על המכתב לאמשטרדאם ביום ד י"ב אייר תקי"ב (להלן בח"ג פרק א' מכתב ב'). ועוד חתום על התקנות מפראג בשנת תקי"ד, ראה יאהרבוך ליט', געז', שנת תרפ"ו צד 193, נדפס ממנו ג' הסכמות. ראה בס' מפתח הסכמות צד 155, נפטר בשיבה טובה ביום י"ט שבט תקכ"ה, האָק צד 242 נו' 6301, 212, הספידו אותו הגאון הנו"ב ז"ל בספרו אהבת ציון דרוש ו' עיי"ש.
[גדולת יהונתן, ב, ברשימת תלמידי רבי יהונתן אייבשיץ. פריט 32]
אשר אמרתים בקהל בביה"כ פינחס… ויהי תחילת דבר ד'… בשנת מות הגאון הזקן שר התורה מוה' אנשיל עוזרש דמ"ש ד"ק זצלה"ה ומאז בחרו אנשי בית הכנסת הנ"ל אותי תחתיו
[מתוך כת"י דרשות וליקוטים על ההפטרות, בקטלוג הספריה הקיסרית וינה, פריט 58]
ביבליוגרפיה: הוק, מצבות, עמ' [241 ועמ'] 242 פריטים 6301+212 ♦ הספד ד"ר שלמה צבי ליעבען, קונ' אהבת דוד בתוך ס' כפי אהרן מונקטש תרצ"ג.
חתימתו: תורת הקנאות פרק יב.
אישי ישראל 